פרשת השבוע

פרשת קורח, מסע לשום מקום

עם ישראל מרגיש כי נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא וזה כלל לא פשוט. עד מתן תורה וחטא העגל, לא היו יותר מדי נפגעים וחללים בעם. אבל לאחר מכן מתחילות הצרות ואיתן גם המחירים כואבים. לאחר המסע הראשון מהר סיני, העם מתלוננים ורוצים בשר. ה' יוצר תבערה אשר אוכלת "בקצה המחנה". העם מקווה שתמו הצרות והוא […]

פרשת "שלח", "וחגבים היינו בעינינו וכן היינו בעיניהם"

פרשת "שלח" עוסקת בתכונה המאפיינת את עם ישראל במדבר והיא היכולת להיכשל בדקה ה-90 לפני השיא. כך היה במעמד הר סיני לפני השיא הרוחני של קבלת התורה, וכך פה לפני השיא של הכניסה לארץ ישראל. המפרשים כולם עוסקים בניסיון להבין את חטאם והתנהגותם של המרגלים, ושל עם ישראל כולו. רוב הפרשנים רואים במרגלים כאלו שמראש […]

פרשת "בהעלותך", העלאת הנרות כאמצעי לחימה

הפרשה פותחת בהעלאת ובהטבת הנרות על ידי אהרון הכהן, ובאמת זה לא שייך לרצף הנושאים של הכנת העם למסעות במדבר. ידועה פרשנותו של רש״י, לשאלה מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים- ״פי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, בשלא היה עמם בחנוכה לא הוא ולא  שבטו. אמר לו הקב״ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק […]

פרשת "נשא", פוליטיקה בלב המדבר

פרשת "נשא" עוסקת בהשלמת הפרטים של סדרי המשילות, החניות והמסעות, סדרי המחנות ובעלי התפקידים. בולטת בהרחבה פרשת הנשיאים והקרבנות שהביאו. מי הם אותם נשיאים? מה היה תפקידם ומדוע משה להבנתי, לא כל כך מרוצה מהמינוי שלהם? מתחילת ספר "במדבר" מוזכרים הנשיאים שלוש פעמים. הפעם הראשונה בתחילת פרשת "במדבר" באותה פעם גם מוגדרים התפקידים, תפקיד הנשיאים […]

פרשת במדבר, מסידור המחנות ועד לגבעת התחמושת

חודש אייר הינו חודש שקט וצנוע. קשה לו להתבלט בין ניסן ופסח לבין סיון וקבלת התורה. הוא מתנחם בהיותו בדמדומי האביב לפני חומו של הקיץ. אולם אם נעיין לעומק נראה כי ישנם ארבעה אירועים מהותיים בחודש אייר. באחד לחודש זה התפקדו ישראל במדבר והחל הסידור שלהם למחנות ודגלים. בחודש אייר בשנת 132 לספירה, החל לפי […]

פרשת "בחוקותי", פנייה לאומה

אחרי העיסוק האינטנסיבי בהלכות הקרבנות ובהלכות הפרט והחברה, התורה מסכמת את ספר "ויקרא" בפרשת "בחוקותי". רוב המפרשים והרמב"ן בראשם רואים את התורה פונה פה לאומה ולחברה כולה כעם ולא לפרטים. הפרשה פותחת בברכות התלויות באם נלך בחוקות התורה שבין אדם לחברו, ונשמור את המצוות שבין אדם למקום, ולאחר מכן לעונשים באם נמאס בחוקות התורה. הברכות […]

פרשת "בהר", שוויון הזדמנויות אמיתי

השיא בפרשת "בהר" הינו מצוות היובל. מצווה זו הינה כמובן מצווה דתית אך לא פחות ממנה מצווה סוציאלית עם תבונה עצומה. "וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו".(כה׳ י׳) מה מיוחד כל כך בשנת היובל? שנות השמיטה לאורך ארבעים ותשע […]

פרשת אמור, כוחה השלילי של שנאת אחים

שלוש הפרשות האחרונות –"אחרי מות", "קדושים" ו"אמור" עוסקות בחוקים ומשפטים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו. על רקע פרשות אלו, קשה להבין את האירוע המובא בסוף הפרשה:  "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי"(כד׳ י׳). וההמשך "ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אותו […]

פרשת קדושים

בצה״ל מקובל כי הערך העליון המוביל מפקדים וחיילים כאחד הינו הדבקות במשימה. הערך הפיקודי העליון ממפקד חוליה ועד הרמטכ״ל הוא הדוגמא האישית. מה המקור לערך הדוגמא האישית כערך הפיקודי העליון, כערך המוביל שקיומו מביא לכל שאר הערכים שיתמלאו? בשיחותי עם המפקדים שהוצבו לתפקידי סגל בבסיסי הטירונים, טענתי כי המקור האמיתי לערך הדוגמה האישית נמצא כאן […]

פרשת "אחרי מות"

בפרשת "אחרי מות" אנו מתוודעים לכך שארץ ישראל יש לה ישות מצד עצמה, והיא מקיאה את העמים החוטאים בעבודה זרה ובעריות ואת עם ישראל גם בנושא שמיטין ויובלות. ניתן להבין כי אי הקפדה על יובלות ועבודה זרה  מביאות לגלות כי הן קשורות  לארץ ישראל והבטחתה לעם שנבחר על ידי הקב״ה. חריגה מהברית בין עם ישראל […]

קבלה

מוגש בברכה  ע"י
יצחק אהרון, איש קבלה ראש מרכז "חכמה" כותב ומרצה סודות הקבלה לקביעת תורים לייעוץ 03-9220784 www.kabalah.co.il " 

סימני הניקוד בשם

חכמת הקבלה מלמדת כי לסימני הניקוד (סוד הצליל) וההטעמה (מלעיל ומלרע) קיימות משמעויות רבות העשויות להשפיע בצורה מכרעת על בעל השם. לכן חלה חובה לדעת כי סימני הניקוד אינם באים לחינם ומהווים עולם שלם של ידע שמעטים מאוד נחשפים אליו

קרא עוד ←

נכנסים ברגל ימין

מעמד חנוכת הבית מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, במהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש. על פי החסידות מנהג חנוכת הבית, או 'חינוך הבית' כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד להכניס אווירת קדושה, הצלחה והצלה על יושביו

קרא עוד ←

כל מילה בסלע

עליית המונותאיזם על במת ההיסטוריה הביאה את ההשקפה הדתית לשיאים ולפסגות שלא נודעו קודם לכן ודתות רבות אוחזות במדרג סודי של ידע הזמין רק לבעלי השגה

קרא עוד ←

תיקון ליל שבועות

מנהג "תיקון ליל שבועות" ידוע לראשונה מספר הזוהר, שהתפרסם סמוך לסיומה של המאה השלוש-עשרה, שם מתואר כי ליל שבועות הוא 'תיקון' והכנת תכשיטי הכלה, היא התורה, לקראת ליל הכלולות המטפורי שבין הקב"ה לבין ישראל.

קרא עוד ←

שבועת עולם

חג השבועות קרב ובא להתארח בחיינו והוא מסכם את ספירת ימי העומר ומציין מאורע בעל חשיבות נדירה ויוצאת דופן במעגל החיים היהודי. ללא ספק מדובר באחד החגים החשובים והמכוננים שבתולדות העם היהודי. מעמד הר סיני ומתן תורה לעם ישראל היה מאורע חד פעמי שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית

קרא עוד ←

חג מתן תורת הקבלה

יום ל"ג בעומר התקבל במסורת כיום פטירתו של רשב"י, בו נוהגים ההמונים לפקוד את קברו אשר בהר מירון. מיתוס הרשב"י הגלילי, ממנו נגזרת דמותו הקבלית, החל בתקופה הרומית המאוחרת והתפתח מאז. מיתוס זה היה היסוד לדמותו של רשב"י, שגרס כי יש ללמוד תורה בפשטות, בבהירות ומעל לכל חיפש וחקר אחר טעם קיום המצוות והתקנות ישנות

קרא עוד ←

ימים של קדושה

על פי הקבלה, תקופת ימי העומר מתחלקת לשבעה שבועות. שבהם כל עם ישראל עובר הזדככות וטהרה לקראת מתן תורה, חג השבועות. כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקבליות ובסוף הימים עלינו מדרגה רוחנית. החלה ספירת הימים לקראת המעמד הגדול,הנשגב והמשמעותי ביותר בהיסטוריה היהודית

קרא עוד ←

חזק כמו שור

חג הפסח וחודש ניסן חלפו ופינו מקומם לכבודו של חודש אייר הפורס עלינו את מכסת ימיו. במקורות הקדומים מכונה חודש אייר בשלשה כינויים: בתורת הקבלה מובא ששמו של החודש הוא ראשי תיבות: איי"ר = "אני ה' רופאך" ובתורה מכונה בשם "החודש השני", שכן אייר הינו החודש השני לחודש ניסן "ראש החדשים". כינוי נוסף הוא "חודש זיו", […]

קרא עוד ←

מלא ידינו מברכותיך

בבואנו ללמוד על טעם קיום מצווה כלשהי, חשוב שנדע שקיימת קורלציה מובהקת בין העולם הגשמי לעולם הרוחני וישנם יחסי גומלין בין השניים. בדברים הבאים נלמד על מצוות נטילת ידיים, שהיא אחת המצוות העיקריות והחשובות ביהדות

קרא עוד ←

ניצנים של חירות

מבין כול החגים המופיעים במקרא, חג הפסח נעדר הנמקה עונתית טבעית, המוסברת לדוגמה בחג הסוכות ובחג השבועות, וסיבתו נעוצה ביציאת מצרים ותו לא. התנ"ך ממקם את יציאת מצרים בלב התודעה היהודית -לאומית ומבין כל המאורעות ההיסטוריים של עם ישראל, בחר המקרא דווקא את חודש ניסן, כמועד המציין את הגאולה הקולקטיבית מחד והפרטית מאידך של כל אחד מישראל

קרא עוד ←

נפלאות ימי החודש העברי

בחוכמת הקבלה העתיקה נשנו פרקים שלמים אודות סגולות ימי החודש העברי. חכמי העבר לימדו כל יום נושא בתוכו עוצמה רוחנית אדירה המייחדת ומבדילה אותו משאר הימים. הם קבעו כי קיימת משמעות גבוהה לבחירת היום בו אנו מתעתדים לבצע פעולה כלשהיא הואיל וידוע הדבר כי כל יום מושפע מאנרגיה רוחנית המייחדת אותו. בזוהר הקדוש נאמר כי חכמי ישראל השתיתו את הנהגותיהם בין השאר, בהסתמך על בחירת המועדים הטובים והמועילים ביותר בחודש. הם הכירו במדויק את לוחות הזמנים הראויים ביותר באופן המסוגל להשפיע שפע חיובי על מעשיהם. במאמר זה אציג בפניכם סוד קבלה נפלא המיוחס לראב"ע (ר' אברהם בן מאיר אֶבּן עזרא) מהבולטים שבהוגים היהודים בתקופת ימי תור הזהב שבספרד. הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא ומקובל עצום. ידיעותיו הרבות באסטרולוגיה ובאסטרונומיה הובילוהו לבאר את ימי החודש העברי ומסוגלותם להשפיע על חי האדם. בבואכם לקבל החלטות ו/או לבצע פעולות כלשהן מומלץ להתחשב בכל הנאמר להלן על מנת שהתוצאה תהיה מבורכת ומוצלחת. יחד עם זאת אין למהר ולהסיק מהכתוב עובדות מוחלטות הואיל וקיימים פרמטרים רבים המרכיבים את הנושא המדובר.
לפניכם לוח הימים בחודש והעצות המובאות לכל ימי החול ,למעט חגים ומועדים. הפירוט לימים תורגם מעברית עתיקה לשפה קלה, אך הקפדתי שרוח הדברים תישמר באופן מדויק ואוטנטי.

א- טוב להקביל פני מלכים. יום טוב להרבות בתפילות ובתחינות ומסוגל לישועות גדולות.
ב- טוב למשא ומתן ,לעסקים,לרכישות , לחתימת הסכמים וחוזים.
ג- אינו מומלץ להתחלת דברים חדשים כלל. כל התחלה חדשה עתידה להיכשל.
ד– טוב לכל התחלות חדשות ולקשרים חברתיים במיוחד.
ה- מייצג הפסד ממון ולכן אינו מומלץ כלל לרכישות , כספים, עסקים.
ו- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
ז- יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ח- טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
ט- יום מבורך במיוחד, בסימן הצלחה ושפע.
י-יב – ימים טובים ומוצלחים לנסיעות,עבודה ועשייה.
יג – יום בעל אנרגיה נמוכה ולכן לא מומלץ לבצע מהלכים דרמטיים.
יד – טו – ימים בינוניים לכל דבר שהמזל קובע בהם ולא השפעת היום.
טז- יום טוב ומומלץ לנסיעות ביבשה בלבד. לא באוויר( טיסה) ולא ובים.
יז – יום טוב לכל דבר. מצוין להתחלת עבודה חדשה , מבחנים, ראיון אישי.
יח – יום מבורך להקביל מלכים ונשיאי ארץ. יום נהדר לתפילות ותחינות בפני בורא עולם.
יט – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כ – יום טוב לכל התחלה חדשה. הן בזיווג והן בפרנסה.
כא – רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים.
כב – יום נפלא לכל עניין.כל אשר יעשה ביום זה יצליח. זמן הוצאה לפועל של תוכניות ועסקים מוצלחים.
כג – יום בינוני לכל דבר שהמזל קובע בו ולא השפעת היום.
כד- רע לכל דבר. אינו מומלץ כלל לכל עשייה חדשה. זהירות מהפסדים כספיים וממריבות.
כה – יום טוב לכל נושא. מומלץ להקדיש תשומת לב לזוגיות ולקשרים חברתיים.
כו – יום מסוכן לנסיעות. זהירות מתאונות ומחבלות.
כז – יום טוב לפיוס בין בני המשפחה. לתת מהלב ללא צפייה לתמורה.
כח – טוב לכל ההתחלות. כל התחלה חדשה תצליח.
כט – יום טוב לכל עניין. כל עשייה מבורכת.
ל- סגירת מעגל חודשי. כל אשר יעשה יפרוץ ויצליח במהרה.

מוגש בברכה
יצחק אהרון,
איש קבלה,ראש מרכז "חכמה"
כותב ומרצה סודות הקבלה