כשאתה מגיע לגיל השלישי, אני מניח שמחשבות כאלו עשויות לעלות מדי פעם בלי שום רצון או שליטה. ככה כואב היה למרים לגלות בוקר אחד את בעלה שוכב לידה ללא רוח חיים. בתקופת האבל שלה, היא האמינה שהגיעה לתחתית היגון.
הסיפור שלה מתחיל מספר ימים אחרי שציינה שלושים למותו של חנוך. משום מקום הוגשה פתאום התנגדות לביצוע הירושה. בחורה בשם רונית טענה שהיא ידועתו בציבור של חנוך ולכן מגיע שהעיזבון יממן את רמת החיים שלה. היא צירפה מסמכים שממחישים שחנוך שכר עבורה דירה, קנה לה רכב, העביר לה כסף כל חודש וצירפה תמונות שממחישות היטב את הקשר האינטימי ביניהם. אם עד כה חשבה שלא יכול להיות גרוע מזה, היום כבר ידעה אחרת. זה ריסק כל חלקה טובה.
מהר וסודי
מרים לא ידעה למה להתייחס קודם. לתחושות הכואבות של התגלית המרעישה או להלקות את עצמה על זה שבמשך שנים כ"כ רבות תמיד הרגישה שמשהו קורה מאחורי הגב שלה אבל לא העזה באמת לתת לזה מקום. אחרי השוק הראשוני, עוה"ד שלה הפנה אותה אלי. "כל מידע שיפריך את הטענות של רונית עשויות לעזור" היא הקריאה לי את ההנחיות שלו.
ישבתי מול עוה"ד שלה וניסיתי להבין איך אפשר לעזור. העובדה שרונית צירפה כ"כ הרבה מסמכים המחישו שיש צדק בדבריה. "אני רוצה שתעבור פרט אחרי פרט" ענה לי "ונסה למצוא לי אם זה אמיתי או לא".
עברתי על כל הנתונים. בשלב כלשהו הבחנתי שהכסף שחנוך העביר לרונית היה בתשיעי לכל חודש, ומדובר היה בסכום קבוע. זה יותר מזכיר משכורת מאשר משהו אחר, והתחקיתי אחר מקור התשלומים. "מספר החשבון הזה מוכר לך?" שאלתי את מרים. "בטח" השיבה "זה החשבון של החברה". זה הביא אותי להתעניין בעסקיו. "מה קורה באמת עם העסק שלו בזמן הזה?". מסתבר שהם מינו מנהל זמני עד שהם יחליטו אם להמשיך להפעיל אותו כמו שהוא או למכור אותו למתחרים. "מנהל משלכם?! יופי. מעולה" עלה לי רעיון "אני חייב שהוא יברר לי כמה דברים. זה צריך להיות מהר, וזה צריך להיות סודי". רשמתי לה על דף את כל הפרטים שאני צריך ממנו.
עד שהפרטים יגיעו יצאתי לברר כל מה שאני יכול לברר על רונית. לדבריה, היא הכירה את חנוך לפני ארבע שנים והתאהבו. היא ידעה שהוא גבר נשוי, אבל הוא הבטיח לה כבר לפני שנתיים שהוא ידאג לה לכל החיים, ושהוא רק מחכה להזדמנות לעשות את הצעד המתבקש: להתגרש ממרים ולהתחתן איתה. בינתיים הגיעו המסמכים שדרשתי מהמנהל הזמני של העסק: רשימה מלאה של העובדים כיום ובארבעת השנים האחרונות, ופירוט שיחות עבור מחצית השנה האחרונה על מספר הנייד של חנוך. עברתי במהירות על המסמכים וראיתי את שמה של רונית רשומה כאחת העובדות מן המניין וכשהסתכלתי על פירוט השיחות מצאתי אין סוף של שיחות שחנוך התקשר אליה.
כיוון חדש
"אני לא מבינה מה אתה מנסה להראות לי" הטיחה בי מרים כשעברתי איתה על כל הנתונים הראשוניים "זה רק מראה שרונית באמת הייתה ידועה בציבור של חנוך". בכוונה דאגתי שהשיחה תהיה במשרדו של עורך הדין שלה, שהוא יעזור לי להעביר את המסר הנכון למרים. אחת הטעויות של חנוך, ושיפעלו כנראה לטובתה של מרים, זה שהוא ערבב בין חייו הפרטיים והעסקיים. העובדה שרונית קיבלה מחנוך את הכספים שהיא טוענת להם בצורה של משכורת מהחברה שלו, אומרת שהיא עובדת החברה. מבחינה משפטית, רק חנוך ידע מה התפקיד שלה, והוא לא פה כדי לתת הסברים. חנוך כנראה העריך את פועלה מספיק כדי לתת לה מגורים נוחים ורכב צמוד. אין מה להגיד, "תנאים" ממש טובים בשביל עובדת. ככזאת, היא יכולה לכל היותר לדרוש את כספי הפיצויים שלה כשמרים תפטר אותה, וזה בגובה של עד ארבע משכורות בלבד. סכום קטן מאד לעומת מה שהיא דורשת.
"זה כיוון מעניין" אמר עוה"ד של מרים "אבל היא מציגה גם ראיות שממחישות את הקשר האינטימי שלה איתו". הוא צדק בהחלט. אי אפשר להתווכח, אבל אפשר להתפלפל עם זה. "מעמד של ידועה בציבור לא נמדד לפי קשר אינטימי" עניתי לו "אלא לפי הסכמים שנעשו יחד כבני זוג. רונית הציגה את הסכם השכירות, רכישת הרכב, וקבלת כספים כאילו אלה ממחישים את הזוגיות שלהם, בשעה שיש בידינו ראיות שאלו נטו הוצאות עסקיות של החברה. לפי מיטב הבנתי כרגע לחנוך היה פשוט רומן עם אחת מעובדות החברה, ותו לא".
"הדבר השני שרציתי להראות לכם" פתחתי לפניהם את רישום העובדים ופירוטי השיחות שהמנהל הזמני מסר לי "שכשאתם ראיתם את מה שנוח לכם לראות, אני ראיתי את הדפוס". הנתונים האלו אמנם המחישו שדבריה של רונית נכונים, אבל הם חשפו שיטת פעולה שחזרה על עצמה. הראיתי להם עוד נשים שקיבלו משכורות מהחברה מבלי שהן עבדו בפועל, ומספרי הטלפון שלהן הופיעו בפירוטי השיחות של חנוך.
אחרי שבוע נוסף של חקירה פניתי לארבע נשים. שתיים מהם לא שיתפו פעולה. אחת סיימה את הקשר עם חנוך לפני כשנה, והאחרונה עדיין בהלם שחנוך כבר לא חלק מחייה. הסיפור של אותה אחת דומה מאד לסיפורה של רונית.
הבעיה הגיעה ממקום אחר לגמרי. אני, היא ועורך הדין הם האנשים היחידים שיודעים את הסיפור המלא. "אם אני אשתמש בזה, כולם יצטרכו לדעת על אורח חייו של חנוך. זה אומר הילדים, המשפחה, העובדים, החברים שלנו…" הסבירה מרים "זה לא מוסיף לחנוך כבוד, ובטח לא לי". עוה"ד שלה ניסה להגיד לה שדברים כאלו נידונים בדלתיים סגורות אבל היא לא השתכנעה "זה בקלות יצא החוצה. אני לא בטוחה שלא כדאי לי לשלם לה רק כדי שתשתוק וזהו". אין ספק שמרים התאוששה קצת מהשוק הראשוני והסתגלה מהר למציאות החדשה. בכל אופן הדילמה הייתה ברורה. מה באמת נכון יותר?! לשמור על כבוד הנפטר או להחזיק בכל הרכוש?! כל אחד מה שנכון לו.
הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" 03-5322520. הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות.
- 0שיתופים
- שתפו בפייסבוק
- צייצו בטוויטר
- שתפו בגוגל+