האם מהכאוס יצמח משהו חדש?

טור זה נכתב טרם הבחירות. ניקח צעד אחד לאחור וננסה להשקיף על מה שקורה כאן. עולות שלוש עובדות בולטות: הפוליטיקה הישראלית במשבר עצום, החברה הישראלית במשבר עצום ומדינת ישראל על פרשת דרכים.

הפוליטיקה הישראלית במשבר עצום

פטנט ישראלי, דמוקרטיה ללא מפלגות דמוקרטיות? "המחנה הדמוקרטי" ו"העבודה גשר" – שילוב של רסיסי דמוקרטיה עם קבוצות אנשים. כחול לבן – שילוב של שלוש קבוצות אשר אף לא אחת מהן דמוקרטית. "ימינה" – המרכיבים שלה עצמה כבר אינם יודעים מה השם של המפלגה מרוב קבוצות, שמות ואיחודים טכניים. ש"ס ויהדות התורה – אין צורך להכביר במלים. שם למחצית התומכים (נשים) אין ייצוג כלל.

נשארה מפלגת הליכוד. שם תהליכי הבחירה דמוקרטיים, אך התנהלות המנהיג מזכירה דווקא את התנהלות המפלגות הקומוניסטיות. אדם אחד קובע. "בכירי המפלגה" מוזמנים למסיבת עיתונאים "חשובה ביותר" ואפילו אינם יודעים על מה מדובר! מי שמתבלט נערף פוליטית.

המערכת הפוליטית משותקת. עובדה. השיטה אינה מאפשרת משילות. המדינה כבר למעלה משנה נמצאת במעבר. זה הרסני. הדבר המתבקש הוא שינוי השיטה. למה השינוי לא מתבצע? כיוון שחברי הכנסת נבחרים בשיטה הנוכחית, מי לידם יתקע שבשיטה אחרת ימשיכו להיבחר?

החברה הישראלית במשבר עצום

הגענו למצב בו הקבוצות השונות בחברה ("השבטים", בלשונו של הנשיא ריבלין) מתכנסות כל אחת בתוך עצמה. עושים דה-לגיטימציה וחרמות האחת נגד השנייה. עד כדי כך שעיקר מערכת הבחירות נסב סביב ההצהרות מי לא יישב עם מי לאחר הבחירות. (בלי חרדים, בלי ערבים, בלי שמאלנים ובלי ביבי). אחרי יום שלישי יהיה יום רביעי ואז נראה לאן הגענו.

האם מהמשבר הפוליטי-חברתי יצמח משהו חדש?

המשבר העצום בו אנו נמצאים, מעלה את השאלה הכואבת מכל: האם המדינה תמשיך להתקיים? או, האם תמשיך להתקיים תחת אותו שם אבל למעשה זו תהיה מדינה אחרת? כמו הליכוד, אשר שמר על שמו ואשר מייסדיו ובני המייסדים, כבגין, מרידור, לבנת, כבר לא מוצאים את עצמם בו.

האם אלו שאלות מופרכות? תנועת העבודה אשר ראשיה לקחו את הציונות והפכו אותה למדינה, בסכנת הכחדה. המייצג הבולט של תנועה, דוד בן גוריון, אמר שתכליתה של מדינת ישראל להיות "אור לגויים". זה היה חזונו. הנה אנו פוגשים את תלמידו של כהנא, אשר בסלון ביתו תלויה בגאון תמונת ברוך גולדשטיין, אשר ביצע את אחד המעשים הפחדנים, העלובים בתולדות הציונות: רצח עשרות מתפללים ערבים בשעת תפילה במקום הקדוש ליהודים. כהנא ניצח. ממשיכיו הפכו לשותפים לגיטימיים של השלטון הציוני. כלומר השם אולי נשאר, אך המהות כבר זמן נמחקה.

ג'ון פ. קנדי אמר שהמילה "משבר", בסינית מורכבת משני סימנים: האחד הוא "סכנה" והשני "סיכוי". אכן אנו על פרשת דרכים. האם מהכאוס יצמח משהו חדש?