"לכו להיבדק"

כתבה וצילמה ורדה טלמור

בשנת 2016 יצאה הילה צור, אז מנהלת בית ספר 'הדרים' בבאר יעקב, לפנסיה רפואית ממשרד החינוך לאחר ששנה קודם לכן אובחן בגופה סרטן השחלה. פברואר 2015, בת 45. הילה צור:
"שלושה ימים לאחר שהתגלה ממצא בבדיקת אולטרה סאונד אקראית, שאליה הגעתי בעקבות כאבי בטן – נותחתי. כשהתעוררתי הבנתי שמצאו בגופי סרטן מפושט וכל אברי הרבייה שלי נכרתו, שעלי לעבור טיפול כימי וביולוגי משום שלא כל הממצאים היו ברי כריתה בזמן הניתוח. אני לא זוכרת, אבל אחותי, שהייתה לידי, סיפרה לי מאוחר יותר שכאשר הרופא סיפר לי את בשורת האיוב הזאת, עצמתי את העיניים וברחתי לשינה עמוקה.
"אחרי ימים הרגשתי כאילו אני נמצאת בסחרחרת של רכבת הרים דוהרת ואין לי מושג לאן. הייתה גם הרבה בושה סביב העניין הזה. שמרתי את זה בסוד. הרגשתי כאילו כל היכולות שלי נמוגות, נלקחות ממני – סרטן הרי שווה מוות, לא? גם להודיע לילדים זו טראומה מזעזעת וזו הייתה רק ההתחלה, שהביאה לשישה ניתוחים במהלך ארבע וחצי השנים הבאות.
"ההמשך היה טיפולים כימותרפיים וביולוגים במקביל – אחת לשבוע טיפולי כימותרפיה ובסך הכול 18 טיפולים; אחת לשלושה שבועות טיפולים ביולוגיים במשך שנה. הייתי נקייה שנה וחצי לפי בדיקות PET CT ובדיקות דם, ואז החלו להופיע ממצאים ב-PET CT בגבול הסרעפת-כבד. ואז באו שלושה ניתוחים נוספים. השניים הראשונים שהתבצעו בלפרוסקופיה, לא הצליחו להוציא את הממצא. הניתוח השלישי, שבוצע דרך החזה – ניסרו לי צלע – הוא שהצליח להוציא את הממצא והבדיקה הפתולוגית הראתה על הישנות המחלה – ושוב כימותרפיה. עמדתי בשלושה מתוך ששת הטיפולים שהומלצו. לא הצלחתי לעמוד בכל הסדרה – תופעות הלוואי היו קשות מנשוא, התבטאו בירידה משמעותית של ספירות הדם, דימומים בלתי פוסקים מהאף, התייבשויות בעקבות הקאות, חולשה קשה, תשישות. לאחר התאוששות הומלץ לי על טיפול ביולוגי חדשני, שגם אליו אני מתקשה מאוד להסתגל, שגרם לנשירת שיער, בחילות, חולשה, פגיעה במערכת החיסון, חוסר תיאבון".
מאחר ובעקבות גילוי המחלה נשלחה הילה צור לייעוץ גנטי ובעקבותיו לבדיקה גנטית, שגילתה כי היא נשאית של מוטציות הגן 2/1 BRCA – גן פגום שמגדיל את סכנת סרטן השד, השחלות אצל נשים בגיל צעיר ואילו אצל גברים מגדיל את סכנת השד, הערמונית; מגדיל את סכנת סרטן הלבלב והמלנומה – החליטה הילה צור על כריתת שני שדיים כאמצעי מניעה וניתוח שחזור שדיים לאחר מכן. "הניתוח הזה הסתבך מאוד", היא מספרת, "נוצר לי זיהום שגרם לעיוות צורת השד המשוחזר ולאשפוז ממושך של שבועיים וחצי בבית החולים ולבסוף הייתי צריכה לעבור עוד ניתוח להחלפת השתלים".

האמת שהבחורה – בת 49, נשואה לגיא צור חבלן במשטרת ישראל ואם לשלושה, בן 24, שתי בנות 21 ו-13 – נראית פשוט נהדר. גוף פצצה. אין טיפת שומן מיותרת. גובהה 1.58 מ', משקל 52 קילוגרם. עובדת כיום כמדריכת פילאטיס וזאת לאחר עשרות שנים כסגנית ומנהלת בתי הספר 'מדעים' ברחובות, ובבית הספר התיכון ע"ש רבין במזכרת בתיה. אל הפילאטיס הגיעה עוד לפני עשור. ביקשה "להתנסות בפילאטיס כמו כל אישה שרוצה לעשות V בנושא שמירת הכושר הגופני. תמיד הייתי רזה", היא אומרת, "אסופה כזו אבל היו לי הרבה כאבי גב וזו הייתה הסיבה האמיתית" שהביאה אותה לתחום. בשנת 2017, תוך כדי טיפולים וניתוחים, החליטה להתמקד מקצועית בתחום ועברה קורסים של פילאטיס מכשירים ופילאטיס מזרון וכיום עובדת ב'שמים וארץ' פעמיים בשבוע, שלוש שעות בכל פעם. "בפילאטיס מצאתי שקט נפשי, שלווה לגוף".

כל הסיפור הזה שעברה הילה צור, "הסיוט הזה, דרך חתחתים", היה נמנע לו הייתה עושה בדיקת נשאות של הגן הפגום: "במשפחתי היה מקרה אחד של בת דודתו של אבי שחלתה בסרטן שחלות גנטי ונפטרה. העניין לא הובא לידיעתי בגלל היעדר הבנה עד כמה נשאות הגנים מסוכנת". לו ידעה זאת מראש הייתה עושה, "חד משמעית", כריתת שחלות וכריתת שד בגיל צעיר, דוגמת אנג'לינה ג'ולי (ואחרות) כאשר גילתה שהיא נשאית של מוטציית הגן. "הרבה מבני משפחתי, גברים ונשים, עשו בעקבותי בדיקות נשאות ונמצאו נשאים של הגן הפגום וביצעו פעולות כירורגיות על מנת למנוע מעצמם את המחלה: לא מדובר כאן רק על ההתמודדות עם המחלה – כשאתה חולה, תוחלת החיים שלך מתקצרת באופן משמעותי.
"אני רוצה למנוע ולו מאישה אחת או מגבר אחד, להתמודד עם המצבים הלא-פשוטים שבהם עמדתי והדרך הפשוטה ביותר היא מניעת על ידי בירור גנטי דרך בדיקת דם פשוטה. חשוב לי לעודד את המודעות לכך. ואם הצלתי נפש אחת, כאילו הצלתי עולם ומלואו".